בשנים האחרונות ישנה עלייה באחוז החרדים אשר יוצאים לשוק העבודה, אך עדיין אנו רואים חרדים רבים שאינם משתתפים בשוק העבודה והדבר מעלה שאלות שאולי לא כל כך מובנות לציבור החילוני. מהי בעצם הסיבה שחרדים במשך שנים לא השתלבו בכוח העבודה, ממה הם חוששים? על זאת ועוד במאמר הבא.
באופן מסורתי הגישה החרדית בחרה בלימוד התורה, בחיים הרוחניים על פני העיסוק בחיי המעשה. כך החרדים גזרו על עצמם חיים של עוני והסתפקות במועט. במשך שנים גברים חרדים עסקו בלימוד תורה וחיו מקצבאות ותרומות אשר אפשרו להם להקדיש את מירב זמנם ללימודי התורה שנתפסים בעלי חשיבות ראשונה במעלה. לתוך זה השתלב גם חשש אמתי של רבים לפיו יציאה לעבודה תגביר את ההתערות של החרדים בחברה החילונית ותחשוף אותם לאורח החיים המתירני השונה מאוד מהעולם המוכר להם, דבר שבסופו של דבר עלול לפגוע בעולמם הרוחני. זהו ההסבר לבדלנות הכללית של הציבור החרדי, סוג של חסם ערכי המפריע להשתלבות בשוק העבודה.
בעיות אובייקטיביות ביציאה לעבודה
אך למרות החסמים הערכיים, עדיין הציבור החרדי אינו יכול להתעלם מהצורך המציאותי לפרנס את המשפחה. לאור מציאות בה המדינה מקצצת בקצבאות, משפחות חרדיות רבות נקלעו למצוקת עוני חריפה אשר הביאה אותם למסקנה כי יש לצאת לשוק העבודה. אך למרות שחרדים רבים מעוניינים לצאת לשוק העבודה, עדיין עומדים בפניהם קשיים ולא רק החסמים הערכיים. במקרים רבים חרדים עושים את החישוב הכלכלי בו שמים על השולחן את ההכנסה שתתקבל מעבודה על מול הקצבאות ושווי ההטבות ופשוט מגיעים למסקנה שלא משתלם לצאת לעבוד, לפחות לא בעבודות בשכר נמוך.
כך חוי ארנפלד מספרת: אחת הבעיות ביציאה לעבודה הוא הצורך בהכשרה. בעולם המודרני עבודה דורשת לימודים ממושכים והכשרה ארוכה, דבר שבסופו של דבר בא על חשבון הלימודים בישיבה. גם היציאה ללימודים בעצמה מביאה את החרדים להתמודדות עם החסמים הערכיים של התערות בחברה החילונית המתירנית. עבודות היוצרות רמת הכנסה גבוהה, אשר תצדיק את הוויתור על הקצבאות וההטבות, דורשות לימודים ממושכים אשר דורשים הקדשת זמן רב בעוד החרדי הממוצע רוצה לחלק את זמנו בין לימודי תורה לבין משפחתו. כמו כן היציאה ללימודים מתבצעת במקרים רבים בגיל מאוחר בו ישנו קושי להשתלב בשוק העבודה. בעיה נוספת היא בעיה קהילתית; החברה החרדית אינה מקבלת במלואה את היציאה לעבודה, במיוחד אם משתלבים בעבודה מעורבת עם חילונים וישנו חשש לנידוי חברתי בקרב הקהילה.
לסיכום, היציאה לשוק העבודה מעוררת חששות רבים אצל הציבור החרדי. חלק מהחששות נובעות מתוך אופי הקהילה החרדית והניסיון לשמור על אורח חיים מסורתי ונבדל אל מול חברה חילונית. מצב היוצר גם פחדים אישיים מהמגע עם החברה החילונית וגם פחדים מתגובת הקהילה. החששות האחרים נובעות בעיקר מהקשיים האובייקטיביים של השתלבות בשוק העבודה בהתאם לנסיבות שפורטו.
