מרגל

מעקב נגד מתחרים עסקיים – מהם גבולות האסור והמותר?

רק בשנה שעברה נעצרו לא פחות מ-22 חוקרים פרטיים שביצעו מעקבים לא כשרים עבור לקוחות שהיו צמאים למידע עסקי על מתחריהם, על בני הזוג הבוגדניים ועל חייבים שלא שילמו את חובותיהם. אז איפה הם טעו? ומה ניתן לעשות כדי לנהל מעקב נגד מתחרים עסקיים כחוק ובצורה חשאית כדי להשיג אינפורמציה חשובה?

 

חמישים גוונים של אפור

האזנות סתר באמצעות תוכנה אסורה שהותקנה בנייד. זוהי הפעולה שהפילה 22 חוקרים פרטיים מוצלחים וממולחים, שביקשו בסך הכל לפעול בצורה הטובה ביותר בעבור לקוחותיהם. מבחינתם, השגת המידע עבור הלקוח היא המטרה והערך העליון. מבחינת החוק מסתבר, לא כל הדרכים לעשות זאת הן באמת כשרות ובדרך קיימות עוד המון דרכים אפורות למדי שנמצאות פעם כאן ופעם שם באופן לא מוחלט.

 

אז מה באמת מותר ואסור לעשות במסגרת איסוף המידע על מתחרים עסקיים? האם ישנה פעולה מסוכנת שתחשוף את העסק ובעליו ותסכן אותם? מבחינת החוק, קיימים מספר אמצעי חקירה ומעקב לגיטימיים עד גבול מסוים. ברגע שנחצה אותו גבול – הדבר עשוי להיחשב כראיה משפטית לא קבילה במקרה הטוב וכמעשה פלילי במקרה הרע.

 

החוק לגבי האזנות והקלטות

בנושא של ביצוע חקירות פרטיות ומעקבים, קיים חוק הגנת הפרטיות ששולל האזנות סתר של אנשים. מצד שני, כל עוד החוקר או המצותת הוא אחד מהמעורבים בשיחה, האזנת הסתר תחשב כלגיטימית. בנוסף, האזנה לאנשים שמשוחחים בסמוך לא נחשבת גם היא להאזנת סתר. אלה נתונים חשובים לבעלי החברות והארגונים, שכן הם יכולים לבצע חלק מהמעקבים הללו בדרכים מקובלות ו"לנטר" את המנכ"ל של החברה המתחרה בפגישה בבית קפה, או לקבל מידע באמצעות שיחה אישית עם עובד פטפטן.

 

האם אפשר "לשתול" עובד?

לגבי ריגול תעשייתי, גם החוק וגם משרדי החקירות מעדיפים להפריד בין חקירה עסקית לבין ריגול תעשייתי משום שמדובר בשני קצוות המשיגים את אותה המטרה. חקירה עסקית משתמשת למעשה במידע גלוי וחשוף על מנת להצליב נתונים ולהסיק מסקנות, בעוד שריגול תעשייתי מנסה להניח את היד על מידע מסווג, מסמכים, סיסמאות גישה ועוד. אינפורמציה על היריב היא עניין מקובל שיכול לקצר משמעותית זמני פיתוח, ייצור ותהליכים בארגון, אבל כל עוד הדבר מתבצע שלא דרך מידע קיים, מדובר בעבירה פלילית. ומה לגבי עובד שתול? ובכן, כאן הדעות חלוקות משום שעל פניו, העובד כן יכול להתמזג במקום העבודה, לשוחח עם העובדים ולקבל מידע. מצד שני, צריך להיות זהירים במיוחד שכן מדובר בפעולה שנמצאת בטווח האפור ועלולה לשנות כיוון לדרכים לא מוסריות (כמו למשל גניבת המפתחות של שומר הלילה למשרד המנכ"ל) כדי לקצר תהליכים.

 

מה עוד מותר?

ניתן לבצע תחקירים אינטרנטיים בצורה חופשית, כולל רשתות חברתיות, להפוך ללקוחות החברה כדי להתנסות בשירות שלה ובמוצריה, לחקור ספקים, לקוחות אחרים ובתי עסק הפועלים בשיתוף פעולה עמה ועוד.

 

מה עוד אסור?

פעולות כמו גניבת לפטופ או זכרון נייד, שכפול תוכנות, החדרת וירוסים או האקינג, מעקבי GPS ושימוש במצלמות נסתרות.

לקוחות סמויים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *